עו"ד רות גדרון - מתמחה בתעבורה,פלילי ונזיקין

בדצמבר 2005 התבצע תיקון לפקודת התעבורה בעניין עבירת השכרות, אשר עוגנה בס` 64ב לפקודת התעבורה. כפי שיפורט מדובר בעבירה חמורה אשר בגינה מוטלת סנקציה של פסילה ממושכת ואף מאסר בפועל. עבירת השכרות על שלל "גווניה" (סירוב, בדיקת דם, מכשיר הינשוף) מצריכה מקצועיות רבה בדיני התעבורה ובעבודת המשטרה וניסיון רב בהתמודדות מול בתי המשפט לתעבורה. 
המקצועיות באה לידי ביטוי בבחינת חומר הראיות של התביעה, איתור חריגה מנהלים ומהוראות הפעלה, יכולת לטעון את הטענות בבית המשפט ועוד.
עו"ד גדרון מומחית בענייני שכרות ולזכותה עבר מרשים של טיפול במאות תיקי שכרות, ניסיון זה מקנה לה את היכולת להוביל תיקים לזיכוי ולהסדרי טיעון מקלים ביותר.

אדם ייחשב שיכור באחד מארבעת המקרים הבאים:

 מי ששותה משקה משכר שעה שהוא נוהג ברכב או בעת שהוא מלווה לנהג חדש או שעה שהוא עוסק בהוראת נהיגה.

 מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצר חילוף של סם מסוכן.

 מי שבגופו נמצאה כמות אלכוהול מעבר לכמות המותרת עפ"י החוק.

 מי שנמצא תחת השפעת משקה משכר או השפעת סם מסוכן כאשר ריכוז האלכוהול בדמו גבוה מהכמות המותרת עפ"י החוק.

כיום קיימות שתי דרכים מדעיות לבדיקת אלכוהול. האחת, באמצעות מכשיר הינשוף (עליו ארחיב בהמשך) אשר בודקת את כמות האלכוהול באוויר נשוף. השניה, באמצעות בדיקת דם.

הכמות המותרת עפ"י בדיקת ינשוף – 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

הכמות המותרת עפ"י בדיקת דם – 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר של דם.

יצוין כי משטרת ישראל אוכפת רישום דו"חות מעבר לכמות של 250 – 255 מק"ג אלכוהול. כמו כן בעקבות דעות חדשניות בקרב שופטי התעבורה (עליהם ארחיב בהמשך) לעיתים מתבצעת אכיפה החל מכמות של 290 מק"ג – ברור אפוא כי לעיתים מדובר באכיפה בררנית ולא צודקת של המשטרה בקרב הציבור.

בדיקת הנשיפה מתבצעת תוך שימוש במכשיר ה"ינשוף"
(Drager Alcotest 7110 MK ||| IL) 
מדובר במכשיר מדעי אשר ביכולתו לאבחן את כמות האלכוהול בליטר אוויר נשוף.
חשוב לזכור, ההלכה מחייבת את משטרת ישראל בעמידה קפדנית על תנאים לבטחת אמינות המכשיר כמו: ביצוע כיולים, ביצוע מדידה תקינה ובהתאם להוראות ההפעלה, ביצוע ע"י בודק מוסמך וכדומה. עו"ד מנוסה בתחום התעבורה מסוגל לבחון האם עמדה משטרת ישראל בכל התנאים ובמידה ולא, לערער את אמינות המכשיר ולהביא לזיכוי מהעבירה.
יצוין כי מכשיר הינשוף "סבל" ביקורת רבה במרוצת הזמן ולכן קיימת חשיבות רבה בבחירת עו"ד מנוסה אשר מכיר את "נקודות התורפה" של המכשיר ומסוגל לבדוק האם בוצעה הבדיקה כדין.
קיים הבדל משמעותי בין השניים. כאמור מכשיר הינשוף הוא מכשיר מדעי לבדיקת כמות האלכוהול באוויר נשוף, מדובר במכשיר אשר מספק תוצאה כמותית (מדעית) ולכן יכול לשמש כראייה בבית המשפט. נשיפון הינו "אמצעי עזר" אשר נותן אינדיקציה באם נהג שתה. בד"כ משתמשת המשטרה בנשיפון טרם ביצוע בדיקת נשיפה וכדי לבדוק האם בכלל יש מקום לבצע את הבדיקה. מכשיר הנשיפון לא יכול לשמש ראיה בבית המשפט ומהווה אינדיקטור בלבד.

כדי לבסס חשד לנהיגה בשכרות רשאי שוטר לדרוש ביצוע "תרגילים" אשר יכולים להעיד האם מדובר באדם שיכור. מדובר בתרגילים כגון הליכה בקו ישר, הבאת אצבע לאף, בדיקת הופעה ומראה חיצוני, בדיקת הבנה כללית וכדומה. דו"ח מאפיינים זה, מעבר לעובדה שמשמש אינדיקטור לנהיגה בשכרות, עלול להביא כשלעצמו בלבד להרשעה בעבירה של נהגיה בשכרות, אפילו אם לא נעשתה בדיקת ינשוף. עו"ד מנוסה בתחום התעבורה יודע לבדוק את דו"ח המאפיינים ולאבחן האם בוצעה בדיקת המאפיינים כדין. ברור אפוא כי בדיקה דקדקנית ומקצועית של הדו"ח עלולה להוביל לזיכוי הנאשם.
נעצרתי ע"י שוטר לבדיקה אקראית,  ס ` 64ב (א1), ס` 64ב (ב) לפקודת התעבורה.
כן.
שוטר רשאי לדרוש מאדם בדיקת נשיפה באופן אקראי ואף אם לא התעורר כנגדו חשד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול. קל וחומר שמוסמך השוטר לדרוש ביצוע בדיקה כאמור באם מתעורר חשד לנהיגה בשכרות או במקרים של תאונת דרכים.
חשוב לזכור כי סירוב לבצע בדיקת נשיפה יגרור אישום בביצוע עבירה של סירוב – יורחב בהמשך.

ס` 39 א לפקודה, ס` 62 לפקודה.
חשוב לזכור כי מדובר בעבירה הנתפסת בבתי המשפט לתעבורה כחמורה ובשל ה"מלחמה בתאונות הדרכים" החליט המחוקק לקבוע עונש מינימום של פסילת רשיון נהיגה בפועל של לא פחות משנתיים.
כמו כן, באם מדובר בעבירה שניה אשר מתבצעת תוך פחות משנה - פסילת מינימום של 4 שנים.
בימ"ש רשאי לחרוג בנסיבות מיוחדות מפסילת המינימום (אך לא מרבה לעשות זאת אלמלא עו"ד מקצועי).

חשוב לזכור, מדובר בעבירה אשר מטופלת בבתי המשפט ב-0 סבלנות. עו"ד מנוסה בתחום עלול להביא אותך לתוצאה מקלה משמעותית מפסילה לשנתיים. בשל הגישה המחמירה לא מומלץ לעמוד בפני בית המשפט לבד וללא ייצוג עו"ד בעבירה זו.
בד"כ, בנוסף לפסילה הארוכה מטיל בית המשפט קנס גבוה ופסילה על תנאי.

יצויין כי ס` 62 לפקודת התעבורה מסמיך את בימ"ש להטיל מאסר בפועל לתקופה של עד שנתיים.

כאמור, שיכור הינו מי שנמצא בבדיקת נשיפה נושא מעל הכמות המותרת של אלכוהול באוויר נשוף. לכן אין חשיבות כיצד הרגשת או אפילו אם הינך נוהג טוב יותר לאחר שתיית אלכוהול. החוק קובע חזקה כי מי שנמצא בגופו כמות מעבר לקבוע בחוק הוא שיכור.

גם כאן החוק קובע חזקת שכרות למי שבגופו נמצא סם מסוכן או שרידים של סם מסוכן החוק בארץ לא עושה אבחנה בין סמים קלים לקשים – כולם סמים מסוכנים. לכן אין זה משנה מתי בוצע השימוש, האם הנהיגה הייתה תחת השפעה או לא. כל עוד שנמצא ריכוז סם בדמך או שרדידי סם הינך נוהג בשכרות.

כאמור שוטר רשאי לדרוש בדיקת נהיגה בשכרות באם מתעורר חשד לגבי אופן הנהיגה ובאם לא (בדיקה אקראית). רבים חושבים כי סירוב לביצוע הבדיקה עלול להביא להקלה במצבם להבדיל אלפי הבדלות מהמקרה בו יורשעו בעבירה של נהיגה בשכרות. חשוב להבין כי סירוב לביצוע הבדיקה כמוהו כנהיגה בשכרות והעונש הצפוי יהיה זהה כאילו נהגת ונמצאת שיכור.
כמו כן, רבים סבורים כי יוכלו להתחמק מביצוע הבדיקה מטעמי בריאות, הכשלת הבדיקה ע"י ביצועה באופן רשלני – כל אלה לא מביאים להקלה במצב ועלולים להוביל לביצוע עבירה של סירוב ובנוסף עבירה של הכשלת שוטר. 
עו"ד מנוסה יבדוק האם הסביר השוטר את משמעות הסירוב לנבדק והאם בוצעה הבדיקה באופן תקין. אי הסברת משמעות הסירוב עלול להביא לזיכוי.

מאחר ומדובר בבדיקה פולשנית יותר מבדיקת נשיפה, קבע המחוקק תנאים מגבילים לביצוע בדיקת דם. שוטר רשאי לבצע בדיקת דם כאשר יש חשד לנהיגה בשכרות או כאשר הנהג מעורב בתאונת דרכים. הבדיקה תתבצע ע"י בודק מוסמך (לרוב אח או רופא בבית חולים). לאחר ביצוע הבדיקה נשלחת דגימת הדם למעבדה בה מתקבלת כמות האלכוהול בדם. במידה והתוצאה היא גבוהה מהכמות הקבועה בחוק יואשם הנהג בעבירה של נהיגה בשכרות.
עו"ד המתמחה בתעבורה יודע לפעול לבדיקת תקינות הבדיקה, האם אישר הנבדק את הסכמתו לביצוע הבדיקה והאם לא נפל פגם בשמירת הדגימה עד שליחתה למעבדה – כל אלה יכול שיביאו לזיכוי מהעבירה.
מכשיר הינשוף - לאן?
לאחרונה פסק בימ"ש השלום לתעבורה בירושלים בפרשת עוזרי (ת` 11893/07 מדינת ישראל נ` עוזרי) כי יש לעלות את הכמות הקבועה בחוק ל-400 מק"ג. יש לזכור כי אין המדובר בפס"ד מנחה או מחייב בתי משפט אחרים אך כתוצאה מפס"ד הופיעו מס` רב של זיכויים והסדרים מקלים בעבירות של עד 400 מק"ג.
עמדת משטרת ישראל נכון להיום היא כי קיימת הסכמה להעלאת הכמות ל-290 מק"ג. הנושא עתיד להיות מוכרע ע"י בימ"ש המחוזי בירושלים בזמן הקרוב.