עו"ד רות גדרון - מתמחה בתעבורה,פלילי ונזיקין

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם ברחוב משולב או באזור מיתון תנועה במהירות העולה על 30 קמ"ש.
(ג) כל הדרכים המצוינות בתקנת משנה (א) למעט כביש פנימי בתחום מושב וקיבוץ סגורות בפני טרקטורון, ובלבד שלא ינהג אדם בטרקטורון במהירות העולה על 40 קמ"ש.
(ד) (1) רשות הרישוי רשאית לציין ברשיונו של רכב מהירות מרבית מותרת
פחותה מן המפורט בתקנת משנה (א), אם לדעתה דרוש לעשות כן ;
(2) לא ינהג אדם במהירות העולה על המהירות המרבית שצוינה ברשיון הרכב;
(3) (בוטלה) (תיקון: תשס"ח)
(ה) לא ינהג אדם רכב בקטע המסומן בתמרור, במהירות העולה על הקבוע בתמרור.
(ה1) רשות התימרור המרכזית רשאית לקבוע בקטע דרך מהירות מרבית מותרת השונה מן האמור בתקנת משנה (א), ובלבד שהמהירות המרבית המותרת שתיקבע לא תעלה על המפורט להלן:
(1) בדרך עירונית - 80 קמ"ש;
(2) בדרך שאינה עירונית ושאינה דרך מהירה 90 - קמ"ש;
(3) בדרך מהירה - 110 קמ"ש.
(ו) הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנות 51 ו52- ומכל דין אחר לענין מהירות"

מדי יום מתבצעת אכיפה של יחידות התנועה במשטרת ישראל. האכיפה מתבצע ע"י מתן דו"חות לנהגים אשר ביצעו עבירת מהירות.
יובהר כי לא כל עבירת מהירות עלולה להביא את מבצע העבירה לבית המשפט לתעבורה. הפילוג לעבירות מסוג הזמנה לדין ולעבירות ברירות משפט (עבירות בהן ישנה אפשרות להגיש בקשה להישפט) מתבצע בדרך הבאה:

בדרך עירונית:
חריגה מהמהירות המותרת עד 25 קמ"ש – קנס בסך 250 ₪ ללא נקודות. מדובר בדו"ח בו קיימת אפשרות להגיש בקשה להישפט.

חריגה מהמהירות המותרת 25 קמ"ש – 30 קמ"ש – קנס בסך 750 ₪ , 8 נקודות. מדובר בדו"ח בו קיימת אפשרות להגיש בקשה להישפט.

חריגה מהמהירות המותרת מעל 30 קמ"ש – הזמנה למשפט, 10 נקודות.

חריגה מהמהירות המותרת 25 קמ"ש – 40 קמ"ש – קנס בסך 750 ₪ , 8 נקודות. מדובר בדו"ח בו קיימת אפשרות להגיש בקשה להישפט.

חריגה מהמהירות המותרת מעל 40 קמ"ש - הזמנה למשפט, 10 נקודות.

עיקר הסנקציות בגין עבירת מהירות הינן פסילה בפועל ו/או על תנאי , קנס כספי ונקודות (ראה בעניין הניקוד את הפרק העוסק בפסילה מטעם משרד הרישוי). עו"ד המתמחה בדיני התעבורה יכול להביא לזיכוי מהעבירה או סיום ההליך המשפטי בקנס מזערי וללא פסילה כלל.

בשגרה מבצעת המשטרה אכיפת עבירות מהירות באמצעות מכשירים שונים. הנפוצים: מכשיר הממל"ז, מכשיר הדבורה ומצלמות אשר מוצבות בצד הדרך – מצלמות מולטונובה.
מוסכמות ייסוד בדיני התעבורה הן כי על התביעה להוכיח באופן פוזיטיבי כי מדידת המהירות התבצעה כדין, עפ"י הנהלים, בתנאי שטח מתאימים ולכן מדובר במדידה תקינה ואמינה. כמו כן יש להוכיח כי המדידה נעשתה ע"י מפעיל מוסמך מטעם המשטרה וכי המכשיר בו התבצעה המדידה הינו מכשיר תקין.
מומחיות עורך הדין הינה לבחון את אשר נדרשת התביעה ובמידה ולא לזכות את הנאשם.

מכשיר הממל"ז  (מד מהירות לייזר 20-20 L.T.I).

מכשיר הממל"ז משמש את משטרת ישראל לצורך ביצוע אכיפה של עבירת המהירות. המכשיר פועל ע"י קרן לייזר אינפרא אדומה אשר מודדת את מרחק הרכב מעצמים וביחס לזמן שעבר אותם ומוצאת את המהירות הרגעית של הרכב. 
השוטר מפעיל הממל"ז מחויב לשורה של כללים והנחיות בהפעלת הממל"ז. 
עו"ד מומחה לענייני תעבורה יכול לבדוק האם קוימו ההנחיות והנהלים ובמידה ולא להביא את הנאשם לזיכוי ולחלופין לסגירת התיק בתוצאה קלה.

להלן חלק מהנהלים וההנחיות:

 ביצוע בדיקת תקינות וכיול טרם הפעלת המכשיר.

 שמירה על קשר עין עם הרכב הנתפס.
 אי הפעלה בתנאיי גשם או שלג.
 הפעלה בטווח של 30-300 מ`.
 תיעוד מדויק של הפעלת המכשיר לרבות פרטי השוטר, המכשיר, תוצאות המדידה ותוצאות בדיקת הכיול.
 אי הפעלה כנגד רכב בודד בלילה.
 כמו כן על מפעיל הממל"ז להפגין בקיאות וידע בתפעול המכשיר ולהיות מפעיל מוסמך.

עו"ד גדרון בעלת ניסיון טיפול באלפי תיקי מהירות וברשותה הידע המקצועי כדי לבחון האם בוצעה הבדיקה כדין על כל נהליה.

מכשיר הממל"ז בעיניי בית המשפט
בשנת 2001 בעקבות דיון נוסף בעניין עטיה (ראה ד"נ 10415/03 מדינת ישראל נ` לוי עטיה)  הכריז בית המשפט העליון כי למכשיר הממל"ז חזקת אמינות, באופן ברור קביעה זאת הייתה בעייתית למבקש להשתחרר מביצוע עבירת מהירות.
לאחרונה יצא  פסק דין מבית המשפט המחוזי בבאר שבע (ראה ע"פ 5355/08 מדינת ישראל נגד עמיקם לוין) בו קבעה השופטת כי אכן למכשיר הממל"ז יש חזקת אמינות, אך יש להבדיל בין מכשיר תקין לבין מדידה תקינה. מפס"ד עלה כי משטרת ישראל לא מבצעת בדיקות כיול תקופתיות ברשות הלאומית להסמכת מעבדות ולכן נפגעת אמינות המדידה.
חשוב לזכור כי מדובר בפסק דין של בית המשפט המחוזי ולכן אינו מחייב את בתי המשפט לתעבורה. מנגד, ברור אפוא כי לא ניתן להתעלם מפסד שכזה.
כיום ניתן לראות שופטים אשר זיכו לחלוטין מעבירת המהירות לאור הלכת לוין.
הנושא בפתחו של בית המשפט העליון אשר עתיד להכריע בסוגיה במסגרת ערעור נוסף על הלכת לוין מטעם המדינה.

מכשיר הדבורה - מסוג BEE III  IL  מתוצרת חברת MPH

מדובר במכשיר חדשני יחסית אשר בעזרתו מבצעת המשטרה אכיפת מהירויות. המכשיר פועל בשיטת "דופלר" קרי, ע"י תרגום הפרשי גלי הרדיו ,אשר יצאו מהמכשיר טרם המדידה וגלי הרדיו שחזרו למכשיר לאחר המדידה, למהירות.
מכשיר הדבור חדשני ביכולתו למדוד רכב כאשר הוא נוסע לפני רכב משטרה או מאחוריי וגם בעל יכולת למדוד רכב במצב נייח או במצב נייד.
עקב תקופת הזמן הקצרה יחסית במכשיר הדבור לא קיימת פסיקה רבה של בתי המשפט בנושא.
נקודת המוצא היא כי המשטרה חייבת להוכיח באופן פוזיטיבי את אמינות המכשיר, הסמכת השוטר המודד, יצירת תנאים סביבתיים להבטחת תקינות המדידה.
לאחרונה קבע בימ"ש השלום לתעבורה בבאר שבע ע"י כבוד השופט אלון אופיר שורה של מסקנות וממצאים משמעותיים ביותר בעניין מכשיר הדבורה (ת` 5729/08 מדינת ישראל נ` צבי ציטרון – להלן: "פרשת ציטרון").
חשוב לזכור כי למרות שמדובר בפס"ד מקצועי ביותר אשר מתבסס על חוו"ד מקצועיות רבות, מדובר בפס"ד של בימ"ש לתעבורה בבאר שבע ולכן אינו מנחה או מחייב את שאר בתי המשפט.

o האם כיוון השוטר את המכשיר למצב העבודה הנכון בו השתמש, קרי למדידת רכב לפנים/אחור? למדידה סטטית או ניידת? האם המכשיר מותאם למדידה בעיר או בכביש מהיר? האם רכב הנמדד נסע בכיוון הרכב המודד או בכיוון הנגדי?
o בדיקת תקינות כל תחילת וסוף משמרת.
o בדיקות כיול תקופתיות אחת לחצי שנה (הוראות היצרן קובעות ביקורת אחת לשנה).
o סטייה של 3 קמ"ש מהמהירות הנמדדת.
o הסמכת השוטר המפעיל להפעלת מכשיר דבורה.
o העדר רכב אשר נוסע במקביל לרכב הנמדד בטווח של 50 מ`.
o העדר רכב אשר נוסע בין הרכב המודד לרכב הנמדד.
o שמירה על קשר עין עם הרכב הנמדד (יודגש כי הפעלה במזג אוויר גשום,ערפל וכו..משפיע על המדידה).